להלן יפורט רקע תמציתי בקשר לחקיקה הנוגעת לתחום יחסי העבודה בישראל ולעובדים הסוציאליים בפרט. לפירוט ולהרחבה מומלץ להיכנס לאתר כל זכות (www.kolzchut.org.il) ולהתייעץ במידת הצורך עם צוותי המחוזות באיגוד. 

  1. בית הדין לעבודה:

כל תביעה של עובד נגד מעסיק, הנובעת מיחסי עובד ומעביד, לרבות בנושא קרנות פנסיה ותביעות על-פי חוק הביטוח הלאומי יש להגיש לבית הדין האזורי לעבודה. כמו-כן, כל התביעות שבמסגרת היחסים שבין עובד לאיגודו המקצועי, בקשר לחברות או לתחום פעילותו של הארגון ביחסי עבודה, נדונות בבית הדין לעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה יושב בדרך כלל בהרכב של שלושה: שופט מקצועי ושני נציגי ציבור (אחד מטעם העובדים ואחד מטעם המעסיקים, שניהם ממונים על-ידי שרי המשפטים והעבודה) כשהשופט המקצועי משמש אב בית-הדין.

  1. תביעות שכר ופיצויי פיטורין:

תביעות לשכר עבודה מולן ולפיצויי פיטורין, יוגשו בטפסים מיוחדים שניתן לקבל במזכירות בית הדין. מותר להגיש תביעות אלה לא על טופס, כשפרטי התביעה רבים ומורכבים. התביעה לשכר עבודה מולן תוגש מהיום ה-10 בחודש ואילך (ולא יאוחר משנה לאחר עיכוב המשכורת) או תוך 14 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר המולן וסכום פיצויי ההלנה הנדרשים. כתב ההגנה יוגש בדרך כלל תוך 10 ימים, מיום שקיבל הנתבע את כתב התביעה, מותר לבקש ארכה והיא בדרך כלל ניתנת.

  1. חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז - 1957
  • להסכם קיבוצי יש מעמד של חוזה עבודה.
  • זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם הקיבוצי אינן ניתנות לוויתור.
  • זכויות עובד הקבועות בחוק יכול הסכם קיבוצי להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן.
  • ההוראה בהסכם הקיבוצי עדיפה על הוראה בחוזה עבודה אם אין זהות ביניהן, אלא אם ההוראה בחוזה העבודה הינה לטובת העובד.
  • אם חלים על העובד יותר מהסכם קיבוצי אחד הולכים אחר הוראה שהיא לטובת העובד.
  • לשר העבודה סמכות להרחיב בצו את היקף תחולתה של כל הוראה בהסכם הקיבוצי הכללי (צו הרחבה).
  • לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים.
  • מעביד לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה לשם קידום ענייני עובדים.
  • אין לפגוע בעובד בשל פעילותו בוועד עובדים או ארגון עובדים.

 

  1. חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תשס"ב 2002

כל עובדת זכאית לחוזה העסקה המפרט את תנאי העסקתה או הודעה בדבר תנאי העבודה, וחשוב שכל עובדת תדאג לדרוש זאת מהמעסיק, עדיף לפני תחילת ההעסקה. על המעסיק למסור לעובד, לא יאוחר מ - 30 יום מתחילת העבודה, הודעה או חוזה בכתב המפרטים את תנאי העבודה. גם במקרה של שינוי בתנאי ההעסקה חובה על המעסיק למסור לעובד הודעה בכתב על השינוי.

על ההודעה או החוזה לכלול את הפרטים הבאים:

  • זהות המעסיק וזהות העובד.
  • תאריך תחילת העבודה.
  • אם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה, תצוין תקופת העבודה; אם חוזה העבודה הוא לתקופה לא קצובה, יש לציין זאת.
  • תיאור עיקרי התפקיד של העובד.
  • ציון שמו או תואר תפקידו של ממונה ישיר על העובד.
  • סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר.
  • דרגת העובד ושנות הוותק לחישוב השכר.
  • האם השכר הוא חודשי או שעתי.
  • אורך יום העבודה הרגיל.
  • יום המנוחה השבועי.
  • סכומי ההפרשות לפנסיה, קרן השתלמות וקופת גמל והגופים בהם מופקד הכסף.
  • לגבי מעסיק שהוא או שארגון מעסיקים שהוא חבר בו, צד להסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957, המסדיר את תנאי העבודה של העובד - שם ארגון העובדים שהוא צד לאותו הסכם והמען לפניה אליו.
  1. חריגות שכר:

חריגות שכר הן תשלומים והטבות שונות שניתנו לעובדת או לקבוצת עובדות שלא בהתאם להסכמים או לכללים או שלא קיבלו אישור מהגורם הרלוונטי. בשנת 1999 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד אשר מעניק לגיטימציה לחריגות שכר, ככל שהיו עד חודש 8/1998, אולם אינו מגן על תשלומים או הטבות כאלו אם ניתנו לאחר מועד זה. ככל שעובדת מזהה תשלום ביתר, מומלץ לפנות אלינו לייעוץ בנושא זה.

בעת האחרונה מתרבות הפניות מצד עו"ס הנדרשים על ידי מעסיקיהם בלחץ משרדי הפנים והאוצר לקצץ ברכיבי שכרם בטענה לחריגות שכר. הדרישות נעשות בדרכים רבות, בין אם בפנייה כללית לאיגוד, כחלק מהסדר מול המעסיק או בפנייה אישית לעובדת.

חובת המעסיק הטוען לחריגות שכר לפנות אל העובדת באופן אישי ובכתב ולפרט בפניה מה הם סעיפי החריגה אשר מתקיימים לטענתו בשכר העובדת. העובדת תהא זכאית לשימוע פרטני, שתחילתו במתן תגובה מפורטת לנטען כלפי שכרה ובהמשך תתאפשר השתתפותה בוועדת שימוע במקום העבודה. העובדת יכולה להיות מיוצגת בכל שלבי התהליך.

שימו לב: חריגות שכר לכאורה הן נושא מורכב, המשליך פעמים רבות על מספר הסכמים והסדרי עבודה במקביל, ובמקרים רבים לוועד המקומי שאתן חברות בו לא יהיה את כל המידע הדרוש כדי לטפל בחריגה הנטענת. לכן, פנייתכן לוועד המקומי אינה מחליפה את פנייתכם לאיגוד המקצועי, נהפוך הוא – עם קבלת פניית המעסיק בנושא חריגת שכר יש לפנות מיידית ליו"ר המחוז של האיגוד להתייעצות, לתיאום מהלכים עם המטה הארצי של האיגוד וועד העובדים המקומי, ולסיוע בהכנת התגובה למקום העבודה.

  1. חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו - 1996

בשנת 1996, עם חקיקת חוק העובדים הסוציאליים, קודם מקצוע העבודה הסוציאלית קידום משמעותי, ומהגדרתו כעיסוק הוגדר כמקצוע-פרופסיה.

החוק נועד לשמור על רמתה הגבוהה של העבודה הסוציאלית, מעגן את קוד האתיקה המקצועית ומסדיר נוהלי שלילת הרישיון לעסוק בעבודה סוציאלית.

חוק העובדים הסוציאליים מטיל על העובדים הסוציאליים תפקידים ואחריות מקצועית בתחומים רבים ומגוונים וכן שקול דעת וכובד ראש בתרבות ובהתנהגות המקצועית.

מציאות העבודה מחייבת הכרות טובה של החוק על סעיפיו השונים.

לדילמות מקצועיות המתעוררות במהלך העבודה השוטפת ניתן לפנות לוועדת האתיקה של האיגוד.

  1. צווי הרחבה לעובדות ולעובדים סוציאליים

"צו הרחבה" הוא הוראה להרחבת תחולתו של הסכם קיבוצי על קבוצות עובדים אשר לא נכללו בהסכם במקור. מעמדו של צו הרחבה הוא כשל חקיקת מגן, ומעסיק אשר על עובדיו חל צו הרחבה, מחויב לכל ההוראות האמורות בו, כפי שהוא מחויב לחוקי מגן אחרים החלים על כלל העובדים. בחודש מרץ 2017 נחתם צו הרחבה ראשון לעובדות ולעובדים סוציאליים בשירותים החברתיים המופרטים, שמטרתו השוואת תנאי השכר והתנאים הסוציאליים של העו"ס המופרטים לאלו של העו"ס בשלטון המקומי.

הצו חל על כל עובדת שהתקן שלה מתוקצב במסגרת מכרזים והתקשרויות של אחד ממשרדי הממשלה. הכוונה היא לכל מי שממלאת תפקיד אשר תואר בעבודה סוציאלית הוא בין תנאי הסף עבורו, כפי שהוגדרו במכרז הממשלתי לאספקת השירות או בהתקשרות עם משרד ממשלתי.

החל מה – 1 במרץ 2017, צו ההרחבה שמספרו הוא 7458, הוא הוראה מחייבת עבור המעסיקים עו"ס לפי התנאים הנזכרים לעיל. בחודש אוקטובר 2022 פורסם צו הרחבה שני לעובדות ולעובדים סוציאליים שמספרו הוא 10874 – צו שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 12.5.2022. בחודש פברואר 2024 פורסם צו הרחבה שלישי לעובדים ולעובדים סוציאליים שמספרו הוא 12121 - צו שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי (מסגרת) מיום 17.7.2023. מעסיק שאינו פועל על פי צווי ההרחבה ביחס לעובדים עליהם חל צו ההרחבה, פוגע בזכויותיהם וחשוף לתביעה בבית הדין לעבודה, כמו גם לסנקציות מצד המשרד הממשלתי המפקח על פעילותו. יודגש, כי אין להתנות מתן זכויות מתוקף צווי ההרחבה בקבלת תקציב כזה או אחר ממשרדי הממשלה, ומיום כניסת הצווים לתוקף על המעסיק לפעול על פיהם ללא תלות בתקציב המועבר לו.

תוכלו למצוא כאן באתר האיגוד הסבר נוסף על צווי ההרחבה לעו"ס.

הנוסח המלא של צו ההרחבה מיום 1.3.2017 (י"פ 7458)

הנוסח המלא של צו ההרחבה מיום 1.1.2023 (י"פ 10874)

הנוסח המלא של צו ההרחבה מיום 1.3.24 (י"פ 12121)